לדלג לתוכן

ביאור:בראשית יט כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית יט כ: "הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כ.


הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי

[עריכה]

העיר "צֹעַר" כנראה שכנה בין סדום וההר.

הֲלֹא מִצְעָר הִוא

[עריכה]

העיר "צוֹעַר" היא מצער. מרמז שזו עיר קטנה, חסרת חשיבות ועם מעט תושבים. אולי שם העיר נגזר מהמילים: צער, צעיר או זעיר, ככתוב:

  • "כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאו חֵּיל אֲרָם" (דברי הימים ב כד כד).
  • "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר; וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" (איוב ח ז).

סדום היתה קרובה לנהר הירדן והיתה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר". ככל שמתקדמים ועולים לכיוון ההר בעבר הירדן המזרחי, האזור נעשה פחות פורה וירוק. לכן העיר צוער היתה פחות עשירה ואנשיה לא היו כה רעים כאנשי סדום.

לוט ובנותיו הגיעו לצוער, ככתוב: "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ; וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה", "ויַַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" אחרי זריחת השמש, ולוט עזב את צוער אחרי זמן מה, ככתוב: "ויַַּעַל לוֹט מִצוֹּעַר ויֵַּשֶׁב בָּהָר". אולי לוט ובנותיו היו זמן קצר בעיר, אולי הם נשארו לישון לילה אחד או יותר. אנשי צוער לא פגעו בלוט בזמן שהותם בעיר לאחר שכולם ראו את חורבן סדום.

למה אנשי צוער לא התקיפו את לוט ובנותיו?

  • אנשי צוער הסתקרנו לראות מה קרה לסדום ולא עסקו יותר בהגנה על אדמתם מפני זרים.
  • לוט הסביר להם שהם ניצלו בזכותו.
  • הם לא היו כל כך רעים כי אדמתם הרחוקה מהירדן לא היתה כל כך פורייה.
  • הם היו עיר קטנה ורצו שיבואו אנשים לעירם כדי לחזק אותה.
  • לוט היה אזרח של סדום והם כיבדו אותו.
  • לוט היה איש עשיר וחזק, והיה לו צאן רב ורועים אמיצים: "ויְַהִי רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, ובֵּין, רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט" (ביאור:בראשית יג ז), ולכן אנשי העיר לא יכלו לפגוע בו.

למה לוט לא ברח לאברהם בכנען?

[עריכה]

נראה הגיוני שלוט ירצה לברוח לאברהם, משום שאלוהים לבטח לא יהפוך ויהרוס את מושבו של אברהם. כנראה בזכות שלוט עזב את כנען ובכך ויתר עליה לטובת אברהם וזרעו, אלוהים הבטיח לו זרע ונחלה לירושה, כפי שאלוהים אמר למשה:

  • "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (ביאור:דברים ב ט).
  • "וְקָרַבְתָּ, מולּ בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (ביאור:דברים ב יט).